דברים שלא ידעתם על מרתון ציריך ה- 16

22 באפריל 2018 – שלושה מיקצים ושלוש מדליות.

הראשון:  10 קילומטרים

הזנקה בשעה 8:43, כן הוזנקו ב- 8:43 – קיבלו חולצות והתבקשו לרוץ איתם.

השני: מירוץ שליחים 

ארבעה שליחים שרצו כל אחד 10 קילומטרים לאורך כל מסלול המרתון.

השלישי: 

מרתון 42.195 קילומטרים.

סה"כ רצים: 

10,315 איש מתוכם 2,800 רצי-מרתון המחוייבים להחזיר את הצ'יפ בסוף המירוץ, 

צ'יפ שלא יוחזר יעלה לבעליו 60 פרנק.

98 מדינות – לא שמעתי עברית ולא ראיתי רצים עם חולצות "אני רץ עם...." 

האם היו עוד ישראליים? או שכולם בחרו במרתונים שהתקיימו באותו היום: 
בוינה, ורשה, מוסקה או לונדון?

משתתפי המרתון מחוייבים לסיים חצי מהמסלול עד שעתיים וחצי 

במידה ולא, החוצה !

יש לסיים את המרתון עד חמש ושעות ורק אז מקבלים מדלייה וחולצה 

אני קיבלתי !

ציריך - מקום 1 לגברים – 2:14:07

ציריך - מקום 1 לנשים – 2:31:16

22 באפריל – חם, חם מאוד, 26 מעלות ! זה שוויץ ? זה שוויץ ! העולם השתגע !!

החלטתי – השנה מרתון ציריך, המרתון השני שלי, מרתון מקסים ביופיו, מרתון שבחרתי להתמודד עם אתגר ובו אני רצה לבדי, אבל אתם איתי...

חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל הסתיימו ואנחנו על המטוס, טסים עם Swiss עומדים בדיוק בלוחות הזמנים בדיוק כמו ההזנקות ביום המירוץ.

נוחתים בציריך ואני מרגישה לא טוב, אולי זה הלילה ללא שינה, אולי זו ההתרגשות, אולי לוחות הזמנים שהשוויצרים מכתיבים....

מסקנה מס' 1 :

מומלץ לקחת תרופות מהארץ, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה...אז קניתי משהו שוויצרי, אבקה, דיי טעימה ובמשך היומיים הראשונים, בוקר, צהריים וערב ומקווה לטוב.

ביום הראשון בשוויץ, הגעתי ל- Expo, להפתעתי היה מאוד פשוט, והפעם רק שקית ובה: גרנולה, מספר חזה, קרם הגנה וזהו.... גם חולצה לא היתה - זוכרים ? "רק אם תסיימי פחות מחמש שעות...."

 ובינתיים.... שוויץ מקסימה....

ראשון בבוקר עוד רגע ומתחילים:

יריית פתיחה – יש התרגשות באויר ואני בהחלט מתרגשת.

יאללה מתחילים.... 12 הקילומטרים הראשונים עוברים במהירות, ממש אפשר לספור 1,2,3,4....התוצאות מצויינות, יותר ממה שחשבתי, מישהו שאל אותי מה עושים ב- 42 קילומטרים על מה חושבים אז כאן המחשבה השנייה שלי...

מחשבה / מסקנה מס' 2:

אם זו המהירות שאני יכולה לרוץ 12 קילומטרים בחום מטורף, אני רוצה לקבוע מטרה חדשה לעונה הבאה, להכין את הגוף קצת אחרת ולבחור מירוץ ובו תוצאה שתהיה חשובה.

המחשבה הנוספת, לא בטוח שנכון להתחיל במהירות שהתחלתי, אבל התחלתי ואני כבר שם.

העונה למדתי, להתחיל רגוע, רגוע ואז להגביר וזה עבד מצוין, במרתון קצת השתבשו התכנונים.

מסקנה או החלטה מס' 3:

בשל לוחות הזמנים שהוגדרו ע"י השוויצרים, החלטתי לא לעצור לתמונות, שותה תוך כדי, אין ברירה צריך לעמוד ביעד.

מזל שכמות הצלמים שהיתה גדולה ולא מביישת אף תחרות עולמית, אפילו במידה מסויימת קצת מלחיצה, בסוף כאבו לי הלחיים, שלא יהיה צלם שיתפוס אותי בטעות לא מחייכת.

השוויצרים מדהימים, עומדים לאורך כל המסלול, מעודדים, Go Danna... להקות, תזמורות, ילדים משפריצים מים על הרצים והרחובות כל כך נקיים....וכן, גם הגברים....

זה הזמן להודות לכל החברים ששלחו לי מילות עידוד, ולגרמין שמאפשר לקרוא את ההודעות תוך כדי ריצה, כל עידוד אפשר לי לחייך עוד ועוד...

קילומטר 33, מתחילה להרגיש את הרגליים, מישהו סיפר על איזה קיר – לא, לא פגשתי אותו בעבר  ולא אפגוש אותו גם הפעם, מורידה מהירות זו כנראה ההשפעה של המהירות הגבוהה בהתחלת המירוץ, עוד מלח, הורדת העצימות והבנה כי האימונים הנכונים ועמידה בתכנית כפי שנקבע יעשו כבר את שלהם – ואכן, קיר ? לא פגשתי את הקיר.

כמו שלא משווים בין הילדים, לא משווים בין מרתונים אבל בכל זאת....

מרתון רומא גשם ללא הפסקה, רוחות ואפילו די קריר.

מרתון ציריך 26 מעלות וזה חם, חם מאוד.

עדיין מנסה להבין מה עדיף, רחובות די ריקים מאנשים וגשם שמקרר את הגוף או מסיבה אחת גדולה של אנשים ברחובות וחם חם חם....

אפשר לקבל משהו באמצע? הרבה אין כרגע מה לעשות רק להקפיד לשתות והשוויצרים, מקפידים כל שלושה וחצי קילומטרים, מים, קולה, איזוטוניים, בננות....

 

קילומטר 36, אופיר מצטרף אליי, סוף סוף מחייך בתמונות, חם, גם לישראלית כמוני שאוהבת את הקיץ חם, מה נשאר לעשות, עוד מחשבות.... כל מיני דברים ממש לא חשובים, העיקר להעביר את הזמן....

קילומטר 40 – זה הזמן לדגל ישראל.

עוד רגע ואני מסיימת,

42.195 פעם שנייה מרתוניסטית.

סימני וי ענק על ההתרגשות, הסיום ללא פציעות, עמידה במטרה, עמידה בכל התכנית, ההחלטה לא לוותר על היעד שהצבתי, על ההשקעות באימוני כח, השעות לא שעות, ההבנה ש- 42 קילומטרים זה הרבה, על האושר הענקי ועל התחושה הנהדרת להגיד

פעם שנייה מרתוניסטית.

תודה ענקית לכל החברים שתמכו לאורך כל הדרך, התעניינו, לנתי שרץ איתי את הריצות הארוכות ו"סבל" את סיפורי השבת, לריימונד שתמיד היה שם וידע להגיד את המילה הנכונה, לאבי שלא ויתר ורץ איתי את ריצה בגשם מטורף, לדודו - האחד והיחיד, לרחלי שלי, ללירון שהכתיב את הקצב בריצה האחרונה שלפני והבהיר לי שאפשר גם אחרת.

לאלכס ואיגור המאמנים שאי אפשר בלעדיהם, מה אעשה בעונה הבאה ???

ולעוד.... ועוד..... והרשימה שלי עוד ארוכה....אז לכולם תודה ענקית...

ולאחד שלי, שמנסה להבין את הג'וקים שלי וכנראה לא תמיד בהצלחה, תודה על טיול מקסים בציריך, טיול שמתאים למרתוניסטית....

אז כמו שאתם מבינים סיימתי פעם שניייה עם חיוך ענק.

יאללה נשאר לבחור רק את היעד הבא וקדימה....ליעד הבא....

הורדן דנה,

מאמנת לאורח חיים בריא,
תזונה, כושר ואושר
מרתוניסטית בפעם שנייה.