מזה כחודשיים, כאבים בברך שמאל.
תקופה ארוכה של פציעה.
פציעה שמשבשת את שגרת האימונים.
פציעה שמזכירה לי משפט ואני מצטטת: "אם זה לא קשה, זה לא שווה..."
נכון, לא ספורטית מקצועית, אבל כן משקיעה הרבה שעות באימון גופני ומשהו קרה שם בחצי מרתון ת"א....
אז מה קרה?
התרגשות ואוירה - יש
ריצה עם חברים - יש
מזג אויר מצוין - יש
מה גרם לפציעה?
אולי דווקא עודף אנרגיות...
אולי השאיפה לתוצאה....
ואולי עייפות החומר ...
פציעה למכורים כמוני כואבת, כואבת כפליים:
הפעם הראשונה: פיזית, הרגל כואבת, כמעט בכל תנוחה ומצב (ואני לא מתפנקת).
הפעם השנייה: כואב בלב, בעיקר לאור חוסר הוודאות ומועד ההחלמה.
אז מה עושים?
1. חשוב להקשיב לגוף - הקשבתי ....הוא לא אמר דבר.
2. טיפולים - פיזוטרפיה, אולטרסאוונד, דיקור, חשמל, הרבה תרגילים.... ולא להזניח.
3. כדורים - קופסאות, קופסאות...מגנזיום, כדורים אנטי דלקטיים, כורכום - כי אם זה לא יועיל, זה בטוח לא יזיק.
4. ביקורים בתדירות גבוהה אצל סוללות הרופאים - שמישהו יציל אותי...
5. החלטה נוספת ולא פשוטה:
"טבלת ייאוש - בדרכי אל האושר" - 22 יום ללא ריצות וללא שיעורי ספינינג, רק יוגה, פילאטיס וחיזוקים בחדר הכושר.
טבלת היאוש שלי...
 |
מתחילה מההתחלה, קצת ריצה, קצת הליכה....
וכמו שחבר אמר לי: אמונה, אמונה זה חשוב !
אז אני מאמינה !!! והעיקר הבריאות
איזה סרט הדבקה מגניב. אם כבר פציעה אז לפחות להראות מקצוען
השבמחקומה עם האמונה ?
מחק