"פציעות פרק ב׳ ומקווה שאחרון" - הדרך שלי למרתון הראשון

בתקופה האחרונה למדתי דברים חדשים שלא ידעתי, דברים חדשים על הגוף והנפש.

למדתי ש....

שעות שינה כנראה שש שעות מטכליות לא מספיקות עבורי.

מערכת שבועית אימונים עצימים מחייבים אותנו בטיפול צמוד, בדיוק כמו שאנחנו מטפלים ברכב, אצל המוסכניק של הגוף, הפיזיותרפיסט.

ויטמינים ומינרלים חשיבות גבוהה לעשות בדיקות דם ולבדוק מה מצב המאגרים.

שין ספילנט היא תופעה של כאבים בחלק התחתון של עצם השוקה שנובעת מדלקת ברקמת החיבור .

שברי מאמץ נגרם בעקבות עומס יתר על העצם, שברים זעירים ולא כמו שבר רגיל שמתרחש מאירוע יחיד.

עודף מוטיבציה ובזהירות.

מדיטציה עוד פעילות שהתוודעתי אליה בשל הצורך להורדת הילוך ובה מתרגילים   מצב תודעה מיוחד בהקשר לתשומת לב ושליחת אנרגיות חיוביות.

50 גוונים של אפור זה לא רק סרט.

נעלים חדשות פציעה היא תמיד סיבה טובה להאשים את הנעליים ולקנות חדשות ולעומת זאת, אד ויטלוק, בחור בן 85 שסיים השנה מרתון עם נעלים שנרכשו לפני כעשרים שנה.

והרשימה עוד ארוכה...

אז כמו כל סיפור טוב, גם סיפורי מתחיל לפני הרבה ימים ואם ארצה לדייק אמצע אוקטובר 16.

כאבים בשוקות, צד שמאל, צד ימין, ללא הפלייה ואני ? ממשיכה לרוץ ולקוות בגישה האופטימית שהכאבים יחלפו, לא מוותרת על האימונים, משתתפת בתחרות במקום העבודה וגם זוכה.

והכאבים? ממשיכים וברגע של הקשבה להרצאה במסגרת פציעות ספורט....

״כאבים בשוקה המשמעות, שבר מאמץ והטיפול מנוחה !״

שבר מאמץ ? עכשיו ? אצלי ? למה ? והסיבות....

מתאמנת לפי התכנית  - אולי יותר.

מוטיבציה -  תמיד יש, אולי יותר מידיי.

ישנה כמו שצריך - אולי פחות.

תזונה – תמיד בעדיפות ראשונה אבל כנראה שיש מה ללמוד.

לראשונה מזה שנים, יום שבת והחלטה להקשיב לגוף ולא לצאת לריצת הבוקר, ראשון בבוקר ואני אצל הפיזיותרפיסט, ראשון בערב אצל האורתופד. הראשון מאבחן שין ספלינט, השני, שבר מאמץ וההבנה שלי שזה לא בדיוק משנה כי בשתי הפציעות ההחלמה כמעט וזהה: מנוחה מפעילות עצימה, הוספת אפונה קפואה למקפיא במקום העבודה ולא, לא בשביל אנשים רעבים אלא בשביל לקרר את המקום ולעסותו וטיפולים.

2 פיזיותרפיסטים, כחלק מהשגרה החדשה של חיי, שניהם מכאיבים, האחד דוקר והשני מחשמל אבל שניהם והמטרה המשותפת, להחזיר לי את החיוך.

בנוסף, עשיתי בדיקות דם ולמדתי שלמרות שעונת הקיץ היא האהובה עליי, ויטמין D  שלי שמקורו מהשמש לא משהו בכלל,  ויטמין D – הכרחי לספיגת סידן וצריכת סידן חשובה להחלמה של הגוף משברי מאמץ ובניית העצם, אז כמו התינוקות גם אני מטפטפת ויטמין D.

החודש העמקתי בחשיבות אכילת החלבון החיוני לספורטאים והחסרתו עלולה לגרום גם כן לפציעות ספורט, אז כל ארוחה והחלבון שלה.

החודש הבנתי שעבורי 6 שעות שינה כנראה לא מספקות ואני שואפת לישון 8 שעות, גם אם ילדיי ילכו לישון אחרי. שביט, נגה וסהר – שששש.....אמא ישנה.

אחרי כשלושה שבועות, חוזרת להתאמן ומגוונת את מסלולי הריצה מריצה על אספלט להוספת מסלולים על דשא ובים, בחול העמוק.

והדבר החשוב ביותר, המחשבות.....בריצות הראשונות, מס' קילומטרים של ריצות ומחשבות....האם הכאב יגיע ומתי, קילומטרים של מחשבות שליליות זה הרבה מאוד זמן.

פציעות ספורט הן חלק מעולם הספורטאים ועלינו להבין שזה חלק מהחבילה כולה וכמו שיובל כרמי עודד ואמר "יש פציעות הרבה יותר חמורות".

אז אני נותנת מקום לגמד הפסימי, ובאותה נשימה מסבירה לו, בנימוס, שהיום זה לא זמנו והוא יוזמן להתארח במועד אחר ובמקומו נותנת מקום לגמדים החיובים, האופטימים שרואים את התמונה הורודה, שחושבים על הזרמת הדם למקום הפציעה, על החלמת הפציעה, על האושר לעלות בחזרה על מסלול הריצה וכן גם פציעות ספורט הן לא שחור ולבן אלא לפחות 50 גוונים, 50 גוונים של למידה על גוף האדם, למידה עלינו כבני אדם, מה אנחנו עושים נכון ומה לא, למידה על הדרך להשתפר ולמנוע עד כמה שאפשר את הפציעות הבאות, להכיר שהגוף לא אוהב זעזעועים ושחוזרים להתאמן לחזור בהדרגתיות ולא מהנקודה בה הפסקנו.

וכאן בנימה אופטימית לחבריי לריצה, אולי כמו כל דבר בחיים, גם פציעות ספורט, הן משהו שמלמד אותנו על סבלנות, לנסות לא לקחת דברים ללב ואם כבר נפצעים, ללמוד ולהפיק את הטוב עד לפעם הבאה.

הבלוג החודש משקף את הירהורי הלב שלי וכמו שאתם שמים לב הם רבים ומשקפים את התחושות והמחשבות.

מרתון רומא עוד 113 ימים וכמו שמכר אמר לי  "עד רומא אפשר להיפצע עד שלוש פעמים לפחות" אז את שלי כבר עשיתי וסימנתי V.