בזכרון שלי... יום הולדת 40.
כל היום, מסתובבת עם זר על הראש.
ופוסט שכתבתי: ״זו המתנה שלי לעצמי... 17 קילומטרים של ריצה לבוקר זה, Feeling amazing"
כן, לחלקנו ישמע קצת מוזר, האם זו המתנה לעצמך??? 17 קילומטרים? יכולנו לחשוב על אלפי מתנות אחרות.
לחלק אחר, ממש ברור, כל קילומטר וה״גביע״ שלו - התחושה שלא ניתנת להסבר.
זו התקופה שבה התאמנתי פעם בשבוע עם קבוצת הריצה של הארגון בו אני עובדת ובשבתות, רצתי את הריצות הארוכות, רצתי לבד, המרחקים, המחשבות, האתגר, השעות לא שעות, השקט שפנים, ריצה שהיא בעצם שיעור היוגה שלי.
ובסוף כל ריצה, הפרסום, השיתוף ואתם שם איתי.
היום, אחרי 3 שנים, רצה עם המון חברים והתמכרתי, כן זו לא תרופה שחייבים, זה סם! שאי אפשר בלעדיו.
ועכשיו בשלב של לחשוב מה הלאה...
עם אתגר חדש, עם הרבה חברים חדשים לתחום ומעבר לזה, משמעת עצמית גבוהה, שליטה, אחריות, הרבה חששות בעיקר מפציעות ברגע שלא מתאים ושוב עם התחושה שאולי פעם אצליח להסביר - בעיקר לחברים ולאנשים שלא.
אוהבת
כל היום, מסתובבת עם זר על הראש.
ופוסט שכתבתי: ״זו המתנה שלי לעצמי... 17 קילומטרים של ריצה לבוקר זה, Feeling amazing"
כן, לחלקנו ישמע קצת מוזר, האם זו המתנה לעצמך??? 17 קילומטרים? יכולנו לחשוב על אלפי מתנות אחרות.
לחלק אחר, ממש ברור, כל קילומטר וה״גביע״ שלו - התחושה שלא ניתנת להסבר.
זו התקופה שבה התאמנתי פעם בשבוע עם קבוצת הריצה של הארגון בו אני עובדת ובשבתות, רצתי את הריצות הארוכות, רצתי לבד, המרחקים, המחשבות, האתגר, השעות לא שעות, השקט שפנים, ריצה שהיא בעצם שיעור היוגה שלי.
ובסוף כל ריצה, הפרסום, השיתוף ואתם שם איתי.
היום, אחרי 3 שנים, רצה עם המון חברים והתמכרתי, כן זו לא תרופה שחייבים, זה סם! שאי אפשר בלעדיו.
ועכשיו בשלב של לחשוב מה הלאה...
עם אתגר חדש, עם הרבה חברים חדשים לתחום ומעבר לזה, משמעת עצמית גבוהה, שליטה, אחריות, הרבה חששות בעיקר מפציעות ברגע שלא מתאים ושוב עם התחושה שאולי פעם אצליח להסביר - בעיקר לחברים ולאנשים שלא.
אוהבת
